אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.
בספר ישנם 38 מאמרים העוסקים ומקיפים את הנטיעות וחג ט"ו בשבט מכל צדדיו ודנים בכל היבטיו. יש כאן מאמרים הלכתיים ומחשבתיים, היסטוריים ומחקריים. בסוף הספר יש פרק "זכרון לנוטעים" על דמותו של הרב שמעון בירן שנמנה על צוות מכון התורה והארץ, ולקינוח ישנה ביבליוגרפיה של הרב שמואל כץ המביאה אלפי מקורות נבחרים בהיבטיו השונים של החג.
כדרכנו במדור זה אנסה לתמצת את מאמריו של הספר מבחינת "תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח" (משלי ז) כך שמי שאין עתותיו בידיו ובכל זאת מעוניין לקחת אתו איזו הארה לחג יבחר במה שנוגע לו במיוחד ואידך זיל גמור.
ט"ו בשבט – ראש השנה לאילן ולא לנטיעה; הכותב מנגיד את ביטוייו ההלכתיים אל מול משמעויות טקסיות ופולקלורסטיות שהוענקו לַיום מהתנועה ההתיישבותית החלוצית, שאין בינם ובין המסורת ההלכתית ולא כלום.
הראי"ה קוק – מגד ירחים לחודש שבט; הרב קוק פרסם בלוח הצבי שיצא לאור ביפו שלושה מחזורי פתגמים לחודשי השנה ( בשנים תרע"א, תרע"ב, ותרע"ד). הרב עוזי קלכהיים כתב ביאור לפתגמים מתומצתים אלו וקרא לחיבור "מגד ירחים" (ירח = חודש בלשון חז"ל) מאמר זה מבאר באופן עמקני את שלושת הפתגמים של חודש שבט תוך זיקה עמוקה לט"ו בשבט שחל באמצעו.
שביב אורות ט"ו בשבט; מכתביו של הרב דוד הכהן (הנזיר) על החג.
האדם עץ השדה – ליחסי גומלין שבין אדם לעץ; סקירה על הקשר העמוק שבין האדם לעץ מהבריאה דרך נפילת האדם הראשון וחטאו, עובר במבול והגאולה העתידית.
ויחל נח איש האדמה ויטע כרם; היבטו של היין בפרשיות בראשית ונח עד לגאולה השלמה
נטיעת ישראל באדמתו; השימוש בשורש נ.ט.ע בהיבטים תנ"כים
נטיעה והיאחזות בנבואות ירמיהו; השימושים השונים בנטיותיו השונות של השורש נ.ט.ע. בנבואות ירמיהו
רבי נטע נטיעה בפורים; מאמר הלכתי הדן במעשהו של רבי יהודה הנשיא כחלק ממחלוקת עקרונית האם אסורה או מותרת מלאכה בפורים.
נטיעות בט"ו בשבט בשביעית לצורך אחזקת הארץ; דן בשאלה האם יש היתר לנטוע עצים בשנת השביעית מתוך מגמה לתפוס שטחים באזורי מחלוקת פלסטיניים. משיב בחיוב בתנאי שהנטיעה תיעשה בידי נוכרי, בקרקע שנמכרה לגוי בהיתר מכירה, ולהגביל רק נטיעות סרק ולא אילנות פרי. כמו כן אין לבצע הנטיעות בט"ו בשבט שכן יום זה הוכר כיום נטע לצורך עבודת האדמה ויש כאן הטעיה של ההיתר.
הוו זהירין בנטיעות; ערך הנטיעה במקרא במדרש באגדה ובתלמוד.
נטיעה בארץ ישראל – סימן משיחי; הרב מתמקד בערך הנטיעה ותנובת הפירות בארץ ישראל כמוטיב המבשר את בוא הגאולה.
משום יישוב ארץ ישראל – נטיעה ובניין; המאמר עוסק בהבחנה בין ישיבת ארץ ישראל ויישוב ארץ ישראל ומראה כי שני ציווים אלו שונים לא רק טרימינולוגית אלא גם הלכתית.
האתרוג בט"ו בשבט; מאמר הלכתי הדן במעמדו המיוחד של עץ האתרוג בחיוב הפרשת תרומות ומעשרות.
שבחה של ארץ ישראל; מאמר מאלף הדן בהיבטים החומרים והרוחניים של ארצנו.
איסור השחתת עצי סרק; מנסה ליצור השוואה והנגדה בין האיסור הכללי של בל תשחית לבין איסור השחתת אילנות בשעת מלחמה
נטיעת יער בארץ ישראל; מאמר היסטורי המסקר את הניסיון של הקק"ל בשנת תשל"ד (לפני 42 שנה) לרתום את האדמו"רים בחו"ל למען מפעל הקמת "יער הבעש"ט " שהיה אמור להשתרע בגליל העליון באזור צפת. הוא מנתח את הכישלון של הפרויקט תוך הבאת חלופת המכתבים בין האדמו"רים לבין ההסתדרות הציונית.
פרשת נטע רבעי בתרגום אונקלוס; מעלה היבטים לשוניים מיוחדים בתרגומו של אונקלוס הגר לפרשת נטע רבעי כפי שמופיע במקרא.
חזרה מעורכי המלחמה ומצוות יישובה של הארץ; הכותב נותן הסבר מדוע דווקא השלושה (מי שנטע ולא חילל, מי שבנה ולא חנך, מי שארס ולא נשא) חוזרים מעורכי המלחמה. בהסברו מתבסס על מקורות שונים לפיהם שלושה אלו בהשאירם "מצב פתוח" תוך יציאה למלחמה משרים אווירה של חולשה וגורמים בעקיפין להחלשת "העורף".
כרם, בית, אישה - שירות צבאי בזמננו; הכותב מתמודד עם בעיה הלכתית (בעיקר בחברה הציונית דתית) בה הנישואין והשרות הצבאי–פיקודי נעשים בד בבד תוך אי הקפדה על איסור "נקי יהיה לביתו שנה אחת".
בניין ונטיעה; מה הוא הרצף המתאים והקדימות הרצויה בין שלושת מוטיבי-הפטור: אישה בית כרם או בלשוננו: חתונה לימודים עבודה.
נטיעת אילנות וזריעת זרעים במגרשי הלוויים; חישוב המדידה של 2000 אמה סביב ערי הלוויים.
איסור נטיעת עץ אצל המזבח; דיון בפרשנות של רש"י והרמב"ם באיסור "לא תיטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלוקיך".
זריעה ונטיעה בשבת שביעית וכלאיים; מלאכת הזריעה ומלאכת הנטיעה הן דומות וחלקן אפילו שוות, ובכל זאת ישנה הבחנה בין הפוסקים בין נטיעה וזריעה בהקשר של האיסור בו מדובר. (שבת, שביעית וכלאים).
ונוהגים האשכנזים להרבות בו [בט"ו בשבט] במיני פירות; מדבר על גלגולו של מנהג והדרך בה הוא מתקבע בתפוצת ההלכה הארץ ישראלית.
מנהגי חב"ד לט"ו בשבט.
חלום חוני המעגל ונטיעה לשבעים שנה; משמעויות מספריות וסימבוליות בחלום חוני המעגל
חוני המעגל ונוטע החרוב – משמעויות ומוטיבים בסיפור חוני המעגל ועץ החרוב.
הספר נמצא בספרייה באזור של מצוות התלויות בארץ – כולם מוזמנים להרחיב את הדעת לעיין וללמוד.
שבת שלום ומבורך
"ישנם ספרים שנועדו לטעימה, אחרים לבליעה, ומעטים מאוד ללעיסה ולעיכול".
(פרנסיס בייקון)
פרנסיס בייקון שהיה פילוסוף אנגלי וקיבל את תואר האצולה בערוב ימיו מדמה את סוגי הספרים למיניהם לחוש הטעם ולפעילות החיך. בליעה עושה תמיד קונוטציה של תרופה ודבר מר שיש לבולעו. לעומתו טעימה בדרך כלל מתקשרת לדבר מתוק עד מאוד שיש בו הנאה אך גם היא גובלת בדחייה ובמיאוס. לעומתם האוכל המאוזן זה שמכיל גם ערך תזונתי מבורך וגם יש הנאה מסוימת בטעמו, הוא ההרכב המנצח והתועלת לגוף בפירוקו של מזון זה יש לו השפעה מיטבית לאורך זמן. בפעם הבאה שיהיה לכם בוקר פנוי ורגוע, ערבבו חופן גרנולה עם יוגורט פירות טעים פתחו ספר מומלץ ותרגישו איך האיזון חוזר ליום אנרגטי במיוחד.