אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

ניגודיות גבוהה
רישום מקוון למידע נוסף

פרשת וארא , תשע"ו
לחקר שמות וכינויים בתלמוד / הרב ראובן מרגליות

בפרשה, השם במובן של מהות ושל גילוי מופיע כמוטיב ושוזר את כל הפרשה כמבריח מן הקצה אל הקצה. כבר בתחילת הפרשה "ושמי ה' לא נודעתי להם" ובמכת ברד "ולמען ספר שמי בכל הארץ". כמו כן אומר המדרש על פרשתנו "כי עם ישראל לא שינה את לשונו ולא את שמו" . יוצא אפוא שהשם כמהות וכמבטא את הפנימיות ואת הזהות אינו דבר מיסטי בלבד אלא דבר המשויך אל ההיקש ההגיוני הרציונלי והשכלי.

 

ספרנו הפעם עוסק בשמות וכינויים תלמודיים. מחברו הרב ראובן מרגליות שהיה תלמיד חכם, חוקר וספרן חיבר למעלה מחמישים ספרים, וייסד את ספריית הרמב"ם (בת"א). קיבל בערוב ימיו את פרס ישראל ופרס הרב קוק ליצירה תורנית. כישרונו הייחודי היה זיכרון צילומי של כל מה שעבר לו מול העיניים ובשל כך כל נושא שכתב עליו היה מעוגן באלפי תמיכות וציטוטים משנתיים תלמודיים ובתר תלמודיים.

 

הספר עוסק מכל זווית אפשרית בשמות התלמודיים הן של תנאים ואמוריים הן של נשים המוזכרות. ישנו פרק האוסף את כל הכינויים בתלמוד ומנסה לעמוד על ההקשר בין הכינוי של הדמות לבין המשמעות לה זכה. כמו כן יש פרק המוקדש לבדויי שם כלומר לכינויים שאיננו יודעים בוודאות האם כוונתם לדמות (פרסונה) מסוימת, או שמדובר על תואר או מונח של שם עצם. כמו כן ישנו פרק על דרכו של האמורא רב נחמן בר יצחק שנושא השמות ומשמעותם העסיק אותו באופן ניכר. ישנו פרק המנסה לברר מי היא הדמות המסתורית המכונה

"בעל הפוּל" שמוזכרת בקונוטציות והקשרים כוחניים וכפייתיים.פרק מרתק נותן משמעות חדשה לברייתא ביומא (מז.) על קמחית שכל שבעת בניה זכו לשמש בכהונה גדולה ועל ההקשר שבין צניעותה בתוך ארבע קירות ביתה לבין שמה.

 

הקורא איננו יכול שלא להתרשם מהבקיאות ומהשליטה של המחבר במקורות חז"ל בתקופה שלפני "פרויקט השו"ת" ודומיו, מהידענות הווירטואוזית והמונומנטלית שלו בזכירת פרטים ופרטי פרטים.

 

הספר מאלף ומיועד לאלו שבאמת רוצים להיווכח עד היכן יכולות כישרונות ואינטליגנציות אנושיות להגיע.

 

 

שבת שלום ומבורך

 

ציטוט השבוע:
אני מחלק את כל הקוראים לשני סוגים: אלו הקוראים בשביל לזכור, ואלו הקוראים בשביל לשכוח. ויליאם פלפס

 

הציטוט השבוע משמר מיתוס ישן האומר כי יש שני סוגי קוראים: יש קורא הבא ללמוד ולקבל משמעות מהספר עצמו, הסוג קורא הזה אין לו עניין אלא בהבנת המסר והסגנון של הסופר. ישנו סוג אחר של קוראים אלו שהספר נועד להיות פתח מילוט, מקור בריחה אל עולמות המשכיחים לכמה זמן את המציאות היום יומית הסיזיפית והרוטינית שבה הם חיים. אלו גם אלו עושים (לטעמי) את המעשה הנכון ובדרך מקדמים ומעצימים את עצמם ואת כל מי שבסביבתם.