אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

ניגודיות גבוהה
רישום מקוון למידע נוסף

פרשת תצוה
דברי שלום ואמת / הרב שמעון קליין

 

הסקירה הפעם עוסקת בספר דברי שלום ואמת. באמצעות הקשבה עדינה לניסוח ולסגנון, נפתח בפנינו עולם שלם של הבנת הנפשות הפועלות, כך שבסוף הקריאה נוצר כאן לנגד עינינו פסיפס מדהים שפלא הוא איך לא שמנו לב ליופיו.

אין ברצוני וביכולתי לפרט ולעמוד על כל פיתוח הדרמה שמוביל אותנו המחבר ברוב כישרונו בספרו, אך ממבט כללי נתמצת את המוטיב העיקרי של העלילה.

מרדכי מוביל את המהלכים באופיו הטוטאלי וכאיש עקרונות, אך ביחסיו אל אסתר בעיקר לפני ובתוך הליך בחירתה, הוא מגונן ומקים לה מחיצות מלאכותיות בתוך הארמון עצמו, אך מתוך דבקות באופיו הוא אינו מניח לה לחיות בשני העולמות. הוא מציב בפניה את הבחירה האם היא נאמנת לשורשים שלה ולעמה או לחילופין, טוב לה במקום שהיא נמצאת בו.

מרדכי מפנה מקום לאסתר ומכאן ואילך ההובלה בידיה.

 

האמון שהוא נותן בה באמצעות החצנת יהדותו דווקא בשעה שזו הייתה סודה וסודו, מעצים את האכזבה שיכלה אסתר לחוש כלפיו. אך זו הבינה אם במודע או בתת-מודע כי הקשיים מופנים לבירור זהותה והשתייכותה. האמון הזה שזכתה לו הוא מובנה מעתה ואילך. יחסיה עם אחשוורוש, האדם שהכי חסר אמון כלפי כל דבר שזז, מובנים מעתה על אמון שהיא תחזק אצלו כלפי עצמו, כלפיה כאישה וכמלכה, וכלפי הסובב אותו.

הספר מדבר על שלושה מודלים של יחסי זוגיות. זו של אחשוורוש וושתי, זו של המן וזרש, וזו של מרדכי ואסתר. הקריאה בו שוטפת והמסרים ברורים רהוטים וחדים.

 

שבת שלום

 

ציטוט השבוע:

"הלשונות נבראו כדי שבני אדם לא יבינו איש את שפת רעהו" (ש"י עגנון)

לאמירה זו ככל אמרותיו של המחבר הוא מכוון למקור תנ"כי או חז"לי. תחילת ספר בראשית (יא,א) "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". מדובר על הדור שאחרי דור המבול המנסה לבנות עיר ומגדל שראשו בשמיים. ה' יורד לראות את העיר אשר בנו בני האדם והמסקנה המתבקשת היא "הן עם אחד ושפה אחת לכולם, וזה החילם לעשות"... "הבה נרדה ונבלה (נבלבל) שם שפתם אשר לא ישמעו את שפת רעהו".

רבים, בעיקר בתקופת הפוסט-מודרניזם מדברים על שוֹנוּת כערך עליון, בעוד אדם היודע שפות רבות נחשב כמשכיל ומתקדם, בא ש"י עגנון ומייחס את ריבוי השפות לא כאידיאל אלא כדבר שהורתו בחטא ולידתו בכפירה.

אילו יכולנו כולנו לדבר בשפה אחת, זה בגובה העיניים של רעהו, לא היינו צריכים לאיים בערבית, לקלל בפולנית ולהתנצל באנגלית