אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

ניגודיות גבוהה
רישום מקוון למידע נוסף

טור של פרופ' נח דנא-פיקארד באתר ערוץ 7

24.2.2015

פרשת יתרו ופרשת משפטים מתארות יחד את מתן תורה. הפסוק הראשון של פר' משפטים הוא וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (שמות כא,א) ובאופן מוזר הוא מתחיל בו"ו החיבור. מבחינה תחבירית יש כאן בעיה. רש"י במקום אומר: כל מקום שנאמר "אלה" פסל את הראשונים, "ואלה" מוסיף על הראשונים. מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש.

משמעות "פסל" היא כפולה. יתכן שמדובר בפסול (משמעות שלילית). דהיינו העניינים הראשונים, אלה שנמסרו בפרשה הקודמת, נפסלו. אולי אפשר להבין את זה כלשון פיסול. אחרי שפסל נגמר, כבר לא יהיה שינוי. הוא מוצק, עשוי אבן או מתכת.

המשך המאמר באתר ערוץ 7

שיתוף ברשתות חברתיות: