אתר זה משתמש בקובצי Cookies כדי להבטיח שתקבל את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו. קראו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.
המרכז האקדמי לב אירח לאחרונה כנס ראשון בסדרת מפגשים שיעסקו באיום הדופק האלקטרומגנטי ובהשלכות האפשריות של עלטה ממושכת. מומחים ממערכת הביטחון, התעשייה והתשתיות הלאומיות דנו במידת המוכנות של ישראל ובפתרונות הנדרשים להגנה על מערכות חיוניות.
האם ישראל ערוכה לתרחיש שבו מתקפה אלקטרומגנטית משבשת את רשת החשמל ופוגעת בשורה של תשתיות חיוניות? שאלה זו עמדה במרכז כנס שהתקיים במרכז האקדמי לב בירושלים ופתח סדרת מפגשים בנושא איום הדופק האלקטרומגנטי – EMP – והסכנה לעלטה ממושכת.
EMP הוא פרץ קצר ועוצמתי של אנרגיה אלקטרומגנטית, העלול לגרום לשיבושים ואף לנזק נרחב במערכות חשמל ואלקטרוניקה. בתרחיש חמור, פגיעה ברשת החשמל עלולה להשפיע גם על מערכות התלויות בה, ובהן אספקת מים, תקשורת, תחבורה, בתי חולים, בנקים ומתקנים אסטרטגיים.
הכנס נועד לעבור מעיסוק בתרחיש עצמו לבחינת דרכי התמודדות מעשיות. סדרת המפגשים צפויה לעסוק במיפוי הסיכונים, במיגון תשתיות לאומיות ובפתרונות ברמות שונות – ממתקנים אסטרטגיים ועד משקי הבית – במטרה לגבש כיווני פעולה שיוכלו בהמשך להיות מוצגים בפני מקבלי ההחלטות.
יוזם הכנס, ד"ר יהושע סוקול, פיזיקאי, מומחה לסיכונים גרעיניים, אמר כי "ההתמודדות עם האיום האלקטרומגנטי מחייבת מאמץ משותף ושיתוף פעולה בין חוקרים מתחומי הפיזיקה, חשמל ואלקטרוניקה, לבין אנשי מקצוע מהשטח, כדי לקדם פתרונות מעשיים".
בכנס השתתף פורום רחב של מומחים בעלי ניסיון במערכת הביטחון, בתשתיות לאומיות ובהיערכות למצבי חירום. בין המשתתפים היו ד"ר אהוד גנני מ-EIS Council, ארגון בינלאומי העוסק בהגנת תשתיות חיוניות מפני EMP; אל"מ (מיל') ד"ר אפרים לאור, מומחה להתמודדות עם אסונות פתע רבי נפגעים; אורן הרטל, מומחה לתאימות אלקטרומגנטית ולשעבר המדען הראשי של רפאל; פרופ' אדיר פרידור, יו"ר הוועד המנהל של המכון הטכנולוגי חולון ולשעבר ראש המרכז למחקרים צבאיים ברפאל; ותא"ל (מיל') זאב צוק-רם, ראש אגף חירום וביטחון בחברת נגה ולשעבר ראש רשות החירום הלאומית וסגן ראש המל"ל.
הדיון הציג מגוון עמדות ביחס לחומרת האיום ולמקומו בסדר העדיפויות הלאומי. חלק מהמשתתפים הזהירו כי מתקפת EMP עלולה ליצור תגובת שרשרת שתפגע במערכות החשמל, המים, התקשורת, התחבורה ושירותים אזרחיים חיוניים, וקראו להתחיל כבר כעת בתהליך הדרגתי של מיגון והיערכות.
במקביל, עלתה גם עמדה מסויגת יותר, שלפיה יש לבחון את איום ה-EMP כחלק ממכלול רחב של סיכונים העומדים בפני ישראל – ובהם איומים קינטיים, מתקפות סייבר ורעידות אדמה – ולקבוע את היקף ההשקעה בו בהתאם לסדרי העדיפויות הביטחוניים והלאומיים.
בין הסוגיות שנידונו היו הצורך בהגנה על תחנות כוח ומתקני תשתית, המוכנות של בתי חולים ומפעלים, היכולת לשמור על אספקת חשמל למשקי הבית וכן האפשרות לשלב אמצעי מיגון כבר בשלבי הבנייה של מבנים חדשים. המשתתפים הדגישו כי ההתמודדות אינה טכנולוגית בלבד, וכי היא מחייבת גם תכנון, ניהול, רגולציה ותיאום בין גופי המדינה, התעשייה והמחקר.
הכנס מהווה את הצעד הראשון במהלך שנועד לרכז ידע מקצועי ממגוון תחומים ולגבש פתרונות ישימים להתמודדות עם תרחישי עלטה ממושכת – בין אם כתוצאה ממתקפת EMP ובין אם בעקבות גורמים אחרים – מתוך מטרה לחזק את הרציפות התפקודית של התשתיות והמערכות האזרחיות בישראל.