ניגודיות גבוהה
רישום מקוון למידע נוסף

הסטודנטים נתנאל כהן ובתיה כהן זכו בפרס המועצה להשכלה גבוהה על תרומתם המיוחדת לקהילה במסגרת פרויקט "לב בקהילה".

נתנאל כהן, יליד 1997, מתגורר באלעד, לומד שנה ד' בחוג להנדסת תוכנה. נתנאל מתנדב בארגון "שלוה" בירושלים ברציפות משנת 2016 וממשיך להתנדב שם גם בתש"פ במסגרת פרויקט הדגל החברתי "לב בקהילה". נתנאל הוא אחד המתנדבים המשקיענים, המסורים והערכיים ביותר שהשתתפו בפרויקט מאז הקמתו.

בתחילת דרכו בשלוה נתנאל התנדב בקבוצה של 10-15 ילדים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית. הוא ליווה אותם בכל משימות היום: בסדנאות ובתרפיות, בארוחת הערב ובחזרה הביתה. נתנאל תרם הרבה מעבר להתנדבות הרגילה בשלוה, הגיע לארגון כמעט כל יום וקיבל על עצמו להתנדב עם כמה קבוצות ילדים. הוא אף עשה שבתות ולילות בשלוה. לאור מעורבותו העמוקה בחיי הארגון, ניתנה לו אחריות לטיפול בבעיות אישיות ומורכבות של חניכים, אחריות שנדיר שניתנת למתנדבים. למשל, טיפול מעמיק בילד שהתגורר בשלוה שלושה חודשים. נתנאל דאג לילד וקידם אותו במסירות במשך ימים שלמים ויצר איתו קשר רגשי יוצא דופן שאחרים לא הצליחו ליצור. הוא גם טיפל בבעיות סוציאליות שהיו במשפחה ועד היום יש לו קשר חם והדוק עם החניך.

נתנאל מבקר תכופות בבתי הילדים ותמיד נרתם לעזור בכל עניין. הוא אהוב מאד על ילדי שלוה ועל הצוות במקום שסומך עליו. הוא חדור מוטיבציה לתת לילדים את מלוא תשומת הלב והאהבה שהם צריכים ולהוביל אותם לתפקוד ולעצמאות מירביים. נתנאל אף מדריך קבוצות שמגיעות לסיורים בארגון וסחף בהתלהבותו סטודנטים רבים נוספים שביקשו להתנדב בארגון.

נתנאל סיפר: "הפעילות בשלוה תרמה לי לבנות את עצמי ונתנה לי כלים לחיים. ההתנדבות שינתה אותי מקצה לקצה. אני שמח שאני חלק מהארגון ומקווה כל חיי להמשיך להתנדב בשלוה".

לסיכום, נתנאל הוא מתנדב למופת שמקום ההתנדבות שלו בארבע השנים האחרונות הפך להיות בית שני שלו. תרומתו לארגון ולחניכים אדירה. הוא שינה חיים של ילדים במצבים מורכבים ביותר ומהווה השראה גדולה לכולנו.

בתיה כהן, סטודנטית חרדית ילידת 1990, גדלה בבית עם 13 נפשות, אביה אברך ואמה עקרת בית. בגיל 18 נישאה וילדה שלושה ילדים שנה אחרי שנה. מיד לאחר מכן נאלצה להתגרש לאחר משבר קשה בזוגיות, וכיום היא אם חד-הורית. חרף הקשיים המשפחתיים והכלכליים וכשהיא עם תינוק בן שנה, בתיה החליטה להגשים את חלומה ללמוד ולהיות אחות בישראל. לאחר שנה של השלמת בגרויות, עוד שנה במכינה ושני קורסי פסיכומטרי, היא לא ויתרה והחלה את לימודיה בתוכנית "אופק" לסטודנטיות חרדיות בחוג לסיעוד. כיום היא בשנה הרביעית והאחרונה לתואר הנכסף.

כמי שבעצמה נאלצה להיאבק ונלחמה על זכויותיה במשך שנים, היה ברור לבתיה שמקומה במרכז הזכויות של פרויקט הדגל "לב בקהילה". בתיה ידעה מה כוחו של הידע בתחום הזכויות והיתה נחושה לתרום לאחרים מן הניסיון והידע שרכשה בנתיבי חייה. היא התחילה את פעילותה במרכז הזכויות ב-2017 ועם הזמן הפכה לכתובת מוכרת לנשים חרדיות עם מוגבלות ולאמהות לילדים עם מוגבלות, שאותן היא מלווה בתהליך מימוש זכויותיהן בתחומים כגון ביטוח לאומי, דיור, חינוך ובריאות, בהתמדה עד לפתרון הבעיה.

בתיה הפכה למנהיגה ולעוגן חשוב של מרכז הזכויות. היא מתבלטת במסירותה ובמחויבותה לפונות והגיעה להישגים מרשימים במימוש זכויותיהן, אך לא פחות חשוב מכך: היא יצרה איתן קשר רגשי וחברי הדדי ושוויוני, תמכה בהן וגרמה להן להאמין ביכולות שלהן. באופן מיוחד, בתור דור ראשון להשכלה גבוהה, בתיה אוהבת לעודד את הפונות לצאת ללמוד לימודים אקדמיים כדרך לחיים טובים, מספקים ועצמאיים יותר. היא מעניקה ביטחון עצמי ואופטימיות לכל הסובבים אותה, ומצטיינת בהקשבה וברגישות לצרכיו ולקשייו של הזולת.

בתיה כתבה: "ההתנדבות היא חלק נכבד מהחיים שלי, היא נותנת לי כוח להמשיך להילחם עם הפנים קדימה למען אותן משפחות שאין להן את הכלים והידע לצאת ממעגל העוני שהן נמצאות בו. ובעיקר, ההתנדבות גורמת לי לגלות את היכולות שלא ידעתי שיש בי. ההתנדבות מרימה אותי ומחיה את נפשי ולימדה אותי על הכוח הרב שיש לכל אחד ואחת".


בתיה ממשיכה בהתנדבות במרכז הזכויות בעקביות ובהתמדה גם השנה. היא דוגמה ומופת לנשים חרדיות אחרות שרואות שלמרות התנאים הלא פשוטים כאם חד-הורית ללא תמיכה כלכלית, אפשר ללמוד באקדמיה ולהנהיג שינוי חברתי במשפחה ובעיקר בקהילה.