רישום מקוון

מה ניתן לעשות עם כמויות החמץ שנאגרו בשל מגיפת הקורונה? האם השנה ניתן למכור חמץ גמור? והאם ניתן למכור דרך האינטרנט למי שאינו רגיל לכך? הרב יוסף צבי רימון, ראש בתי המדרש של המרכז האקדמי לב, עם התשובות

הנחיות משרד הבריאות  להישאר בבתים עקב התפרצות מגיפת הקורונה, גרמו לרבים לגדוש את החנויות ומרכזי הקניות ולהעמיס מוצרי מזון בכמויות גדולות מהרגיל. נשאלת השאלה: האם נוכל השנה למכור חמץ גמור אם נישאר עם כמות גדולה כזו לפני פסח?

מצד הדין מכירת חמץ פועלת גם בחמץ גמור, אבל בדרך כלל אנשים פרטיים לא מוכרים חמץ גמור. מדוע? ננסה להבין את עקרונות מכירת חמץ, ובעקבות זאת ננסה להבין מה לעשות בשנה זו. מקור מכירת חמץ בתוספתא (פסחים פ"ב הי"ב-יג), וכך נפסק בשולחן ערוך (תמ"ח, ג).  אמנם, ישנם כמה דברים שנכתבו בדברי הפוסקים, ושאנחנו לא עושים כיום:

הוצאת החמץ מן הבית: בדברי תרומת הדשן (סימן ק"כ) והשולחן ערוך ניתן לראות שהמכירה מועילה אם מוציא את החמץ מחוץ לביתו, ולפי זה לא תועיל המכירה שלנו. רבי יואל סירקיש, הב"ח (תמ"ח), כתב שבמדינה שלהם קשה להוציא מהבית, כיוון שיש כמויות גדולות של יין שרף, ולכן כתב שניתן להתיר להם למכור לגוי את כל החמץ שבחדר יחד עם החדר עצמו. הוא כותב שאין חובה לכתוב שטר, אבל צריך להקנות גם את החדר וגם את החמץ.

למאמר המלא שהתפרסם באתר "מקור ראשון"