ניגודיות גבוהה
רישום מקוון מידע למתעניין בלימודים

מוסדות אקדמיים שונים פתחו לאחרונה "מרכזי יזמות" שנועדו לתת לסטודנט טעימה מהתעשייה, והזדמנות ליישם את הידע התיאורטי, ליזום ולפתח כבר בשלב הלימודים

בעשור האחרון האקדמיה עברה שינוי משמעותי. המוסדות האקדמיים בישראל שעד לאחרונה התפארו בעיקר ברמה האקדמית הגבוהה, שינו את תמהיל התוכן הנלמד מקצה לקצה. נוצרה הבנה שכדי למשוך לשורותיהן את הדור הצעיר – פרקטיות זה שם המשחק. מוסדות שמיתגו את עצמן כמובילות בהקניית ידע תיאורטי ומחקרי מנופפות היום בחיבור שלהם לעולם התעשייה. מוסדות אקדמיים שונים פתחו זה אחר זה "מרכזי יזמות", כשהמטרה היא להיות נקודת המפגש בין האקדמיה לתעשייה. מרכזי היזמות במוסדות נועדו לתת מענה לסטודנטים שמחפשים במהלך התואר טעימה מהתעשייה, והזדמנות ליישם את הידע התיאורטי, ליזום ולפתח כבר בשלב הלימודים. מעין טעימה ממה שצפוי לסטודנטים בחיים שאחרי התואר.

המפגש עם התעשייה ועולם היזמות בשלב לימודי התואר משמעותי עשרת מונים כאשר מדובר בקהל שעולם היזמות וההיי-טק לא היה נגיש להם עד כה.

לצד העלייה החדה משנה לשנה במספר החרדים באקדמיה, לא מעט חרדים נתקלים בקשיים בכניסה לשוק העבודה. התמונה המצטיירת היא שאם על המשוכה של השתלבות באקדמיה, בעיקר בלימודי הנדסה ומשפטים, התגברו החרדים בקלות על ידי תכנית מותאמות ונפרדות, כשמדובר בשלב הבא האתגר הוא לא קטן. מסתבר שהחיבור בין אקדמיה לבין התעשיה חיוני ביותר, כשמדובר באוכלוסייה שעבורה, לכאורה, החשיפה היא ראשונית. מסתבר שלימודים תיאורטיים מהווים בסיס חשוב, אך כלים של חשיבה יצירתית והתנסות פרקטית נחוצים גם הם להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה.

ערן יומטוביאן, מנהל מרכז היזמות 'לב-טק' במרכז האקדמי לב בירושלים, מסביר:

"במרכז היזמות 'לב-טק'  אנו פועלים להפגיש בין גורמים בתעשייה לבין הסטודנטים, הבוגרים ואנשי הסגל שלנו. אני מאמין שבחיבור הזה יש פוטנציאל עצום לשני הצדדים. המרכז נועד בראש ובראשונה לאפשר לסטודנטים שלנו לצבור ידע וניסיון מעשי עוד בשלב הלימודים.

מטרה נוספת של 'לב-טק' היא לסייע לסטודנטים, בוגרים וסגל אקדמי של המרכז האקדמי לב בכל הקשור להקמת מיזמים, רכישת כישורי יזמות והוצאה לפועל של רעיונות שפותחו כפרויקטים אקדמיים ומחקרים."

מרכזי היזמות כיום, השואפים להכין את הסטודנטים להשתלבות בשוק הם רבים וחדרו בשנים האחרונות גם למוסדות האקדמיים. במה שונה "לב-טק" ממרכזי יזמות אחרים?

אני חושב שיותר מהכל מה שמאפיין את 'לב-טק' זה המוכוונות לאוכלוסיות איתם אנחנו עובדים. עבור חלק גדול מהקהל שלנו מרכז היזמות הוא חשיפה ראשונה לעולם היזמות ותעשיית ההיי-טק בכלל. במרכז האקדמי לב יש כיום כ-4,500 סטודנטים וסטודנטיות בקמפוסים נפרדים, בערך 2,000 מתוכם מגיעים מהציבור חרדי. אני מזהה אצל הרבה מהם יכולות אנליטיות מצוינות, חשיבה יצירתית, וכשרון גדול מאוד. בפני רבים מהם עד היום העולם הזה היה חסום, המפגש הראשוני שמרכז היזמות מייצר עבורם עם התעשייה פותח עבורם הזדמנויות."

"בקמפוסים ובתוכניות שלנו עבור נשים חרדיות רואים את זה בצורה חזקה עוד יותר. הסטודנטיות מהוות אצלנו מעל ל-50% מכלל הסטודנטים ומעל חצי מהחרדיות שלומדות כיום תואר ראשון במדעי המחשב בארץ לומדות במרכז האקדמי לב. החשיפה של הסטודנטיות שלנו לעולם היזמות עוד בשלב הלימודים משמעותית מאוד, כי רבות מהן לא פגשו מעולם מודלים נשיים בתחום."

יומטוביאן מוסיף כי "במסגרת הפעילות של 'לב-טק' אנחנו מפגישים את הסטודנטים עם גורמים בכירים מהתעשייה. 99 אחוז מהם באים להרצות או להעביר סדנאות בהתנדבות מלאה. אני חושב שהמוכנות שלהם להירתם ולסייע נובעת מהאמונה שלהם באוכלוסייה הזאת ובפוטנציאל שלה להגיע רחוק."

שיתוף ברשתות חברתיות: