ניגודיות גבוהה
רישום מקוון מידע למתעניין בלימודים

הרב יהונתן וארן, ראש מדרשת קמפוס טל, על השמחה בסוכות בתוך הסגר וההגבלות

חג סוכות הוא חג של שמחה. זהו החג היחיד בתורה שבו ממש מצווים לשמוח "ושמחת בחגך... והיית אך שמח". מה עניינה של השמחה בחג סוכות? ואיך בכלל אפשר לשמוח כשנמצאים ב'סגר' ובמצב כה לא פשוט?

מפרשים רבים ושונים נתנו טעמים לעניינה של השמחה בחג הסוכות: שמחת החקלאי באיסוף פרי אדמתו שעליו כל כך טרח ועמל במשך כל השנה. שמחת האדם החי בצילה של אמונה בתוך סוכה מטה ליפול, סוכה שעשויה מעצים ועלים. שמחת התרת הספקות עם סיום הדין, ועוד טעמים רבים.

הראי"ה קוק בספרו 'אורות התשובה' מאיר באור מיוחד את תפקידו של חג הסוכות לאחר ראש השנה ויום הכיפורים. מתוך התבוננות בדבריו, ניתן להעלות טעם נוסף וחשוב לשמחה בחג הסוכות. טעם שלדעתי יכול להועיל לנו רבות במציאת השמחה בשנה זו שאנו חוגגים את חג הסוכות תחת 'סגר' ולא בחיק המשפחה הרחבה ועם אורחים רבים, לא בעליה לרגל ובשמחת בית השואבה.

וכך כותב הרב קוק בפרק ט' באורות התשובה: "התשובה וכל ההליכות המעשיות שלה, עם הרוח הכללית השולטת בעיקרה בימים המיוחדים לתשובה עם גודל התועלת שלה לזכך את הנפשות, לעדן את הרוח ולטהר את המעשים מכעורם, היא מוכרחת להיות סופגת עמה איזו חולשה, שלא נמלט ממנה אפילו הגבור שבגבורים. כשמקמצים את הרצון, כשכופפים את עז החיים ע"י הסלידה הפנימית, והנטיה לשוב מכל חטא, מתקמץ ג"כ הרצון של הטוב, ועז החיים הטהורים מתחלש גם הוא... ע"כ ימים של שמחת קדש, של חדות הנפש, לקומם את הרצון הטוב ועז החיים הטהור. אז תהיה התשובה שלמה".

מתוך דבריו עולה שיחד עם הפעולה החשובה של ראש השנה ויום הכיפורים על האדם, מתרחשת תופעת לוואי. האדם, מתוך רצון לתקן את טעויותיו לסלוד מהרע ומהחטא, מכווץ גם את רצונותיו הטובים. מתוך ענווה שמלווה את התשובה קטן גם הרצון. חג הסוכות מגיע אחר הימים הנוראים ככוח מאזן. שמחת חג הסוכות מחזירה לאדם כוח הרצון הרענן. מתוך כך חג הסוכות למעשה מסיים את תהליך התשובה השלם של ראש השנה ויום הכיפורים בכך שמחזיר את האדם חזרה אל החיים הרעננים מלאי הרצון רק הפעם באופן מתוקן.

למאמר המלא שהתפרסם באתר "ערוץ 7"

 

שיתוף ברשתות חברתיות: