רישום מקוון

 סטודנטים עולים חדשים שמכירים את האנטישמיות בארצות שלהם, פיתחו במהלך האקתון אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית שמנטרת מידע אנטישמי ברשת, ותאפשר לקבוצות פרו ישראליות להילחם בBDS. הקבוצה זכתה במקום השלישי בהאקתון במרכז האקדמי לב.

 סטודנטים עולים חדשים שמכירים את האנטישמיות בארצות שלהם, פיתחו במהלך האקתון אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית שמנטרת מידע אנטישמי ברשת, ותאפשר לקבוצות פרו ישראליות להילחם בBDS. הקבוצה זכתה במקום השלישי בהאקתון במרכז האקדמי לב.

כאשר יצחק שוקרון, עולה חדש מספרד, דוד שמואלס, עולה חדש מארצות הברית, וחבריהם ראו את האתגר שהציבו 'שגרירים ברשת' לסטודנטים במרכז האקדמי לב, היה להם ברור שהם רוצים להצטרף לאתגר ולהילחם באנטישמיות בארצות שמהן הם עלו לישראל.

במשך שלושה ימים, מרביעי בערב ועד שישי ברציפות וללא שינה, בתחרות טכנולוגית קצובה בזמן (האקתון) שקיים מרכז היזמות במרכז האקדמי לב הם ישבו מסביב לשולחן עמוס מחשבים ושרטוטים ובנו פתרון טכנולוגי שמבוסס על בינה מלאכותית; תוכנה שמאתרת תכנים אנטישמיים ברשת האינטרנט, ושולחת התראה למרכז הבקרה של 'שגרירים ברשת' כך שיוכלו להפעיל מערך גדול של מתנדבים מהארץ ומחו"ל ולהפעיל לחץ על כלי התקשורת והרשתות החברתיות להסיר את הפרסומים האנטישמיים.

דוד שמואלס סיפר שכאשר הוא וחבריו יצאו לפני מספר שנים לטיול מטעם בית הספר, הם לקחו איתם בנוסף לתרמילים גם ספר תורה ותפילין, והשאירו אותם במרוכז בבית המלון בארצות הברית בו תכננו לישון. "כאשר הגענו בערב בחזרה למלון, גילינו שהשומר ריסס כתובות אנטישמיות על כל הציוד. הFBI אמנם שלחו את השומר לכלא אך האירוע השפיע עלי ומבחינתי פיתוח האפליקציה הוא סוג של ניצחון על השומר האנטישמי".

יצחק שוקרון הוא סטודנט בשנה השנייה להנדסת תעשיה וניהול. "בפעם הראשונה נתקלתי באנטישמיות כאשר הייתי מדריך במחנה בני עקיבא. המאבטח אמר לנו לא להתבלט ולא להראות שום סממן יהודי. לי, כמי שגדל בבית דתי, היה מוזר להוריד את הכיפה. בפעם הראשונה בחיי הרגשתי מאוים כי אני יהודי, שאני חייב להסתיר את עובדת היותי יהודי".

לדברי שוקרון, "הנתונים מראים שיש עליה מטורפת בהתקפות ואירועי אנטישמיות בשנים האחרונות- וברור לי שיש לזה קשר ישיר למה שקורה ברשתות החברתיות. אני שמח על הזכות לפעול נגד האנטישמיות, ואני רוצה להתמקצע בדברים שקשורים בזיהוי אלגוריתמים ברשת". כאמור, על פיתוח המיזם זכתה הקבוצה במקום השלישי בתחרות.

בקבוצה מקבילה שפיתחה גם היא פתרון טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית נגד האנטישמיות סיפר איתן גולדשמיט, תלמיד ישיבת תורה ומדע שעל יד המרכז האקדמי לב כי כאשר ביקר באיטליה במהלך מבצע צוק איתן הוא הופתע לראות בעיתון המקומי את הסיקור השלילי והאנטישמיות נגד ישראל.

ב'שגרירים ברשת' הסבירו כי "בכל רגע נתון מתחוללת מלחמה על שמה של מדינת ישראל ברחבי הרשת. ארגוני ההסברה הפועלים נגד תופעות שנאה ודה-לגיטימציה ברשת אינם מצליחים להגיב כראוי בזמן אמת בשל ריבוי המידע והקושי באיתורו" וביקשו מהסטודנטים ליצור "מערכת המבצעת זיהוי וסינון מתקדם של גילויי שנאה כלפי ישראל המתפרסמים ברשת. המערכת צריכה להציף מידע בזמן אמת ולהיות בעלת יכולת למידה עצמית ע"פ המשוב של המשתמשים".

ערן יומטוביאן, מנהל מרכז היזמות לב-טק במרכז האקדמי לב, אמר "מעבר לתכנים האקדמיים אנחנו שמים דגש על מתן ניסיון פרקטי לסטודנטים שלנו, ולהתמקצע תוך כדי הלימודים גם במיזמים פרקטיים. שיתוף הפעולה עם מגן דוד אדום, רפאל, אינטל, IBM, Synamedia, חברות טכנולוגיה וארגונים חברתיים, מאפשר לנו להעניק לסטודנטים את כל זה, תוך עבודה על מיזמים שתכליתם הצלת חיים, כאשר הסטודנטים מרגישים סיפוק רב. מרכז היזמות לב-טק של המרכז האקדמי לב ייתן לסטודנטים את כל האמצעים והסיוע הדרושים, על מנת לפתח עוד את המיזמים ולהפוך אותם למוצרים מוגמרים".

במרכז האקדמי לב לומדים סטודנטים מ23 מדינות שונות בעולם תארים אקדמיים בתחומי ההנדסה, המחשבים, החשבונאות והניהול. המרכז האקדמי לב מפעיל מרכז יזמות עם תוכנית מקיפה לאורך כל השנה, כך שסטודנטים עם רעיונות יוכלו לפתח מוצרים מוגמרים לשוק עד תום הלימודים. בהאקתון השתתפו צוותים שהורכבו מתחומי לימוד שונים כמו אלקטרו אופטיקה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, תעשייה וניהול, סיעוד ומנהל עסקים. חלק מהסטודנטים מגיעים לישראל בלי לדעת עברית ובמהלך הלימודים הם גם מתגברים על פערי השפה הגדולים.

במקום הראשון בתחרות ההאקתון זכה פיתוח עבור מד"א, שמאפשר רישום אוטומטי של כל שימוש בציוד רפואי באמבולנס. החובשים והפראמדיקים של מד״א, שמתחילים משמרת, מחוייבים לבצע בדיקה מקיפה של האמבולנס. באמצעות המוצר שנהגה ע״י צוותי מד״א ופותח על ידי שלושה סטודנטים במכון לב ירושלים, ייחסך זמן יקר, בו יוכלו הצוותים הרפואיים של מד״א לצאת להציל חיים.

הסטודנטים שזכו במקום הראשון הם דוד זימברקונופף, סטודנט לאלקטרוניקה, דניאל גרונברגר ודניאל וופשוק, סטודנטים למדעי המחשב. שלושתם עלו לישראל מסאו פאולו בברזיל. דניאל וופשוק עצמו הינו חובש במד"א אשר סיפר ""מאז שהייתי קטן, רציתי לסייע לאנשים ולהציל חיים. כשהגעתי לארץ מסאו פאולו, הגשמתי חלום ועשיתי קורס חובשים במד"א. מאז, אני מתנדב באופן קבוע במגן דוד אדום. ההזדמנות שנוצרה לי כסטודנט במרכז האקדמי לב, בהאקתון, לתרום בדרך אחרת שאני מאמין שתציל חיים רבים, משמחת אותי מאוד".

וופשוק הוסיף "פיתחנו מערכת שלמה שיושבת בטאבלט ויכולה להגיד למשתמש איזו דלת נפתחה במשמרת הקודמת, כך ניתן לחסוך זמן יקר ולדעת שכל הציוד נמצא מבלי לעבור על כל התאים באמבלונס. רצינו להגיע לתחרות לא רק עם מצגת יפה, אלא עם פתרון יעיל ושימושי שאפשר לעבוד איתו כבר בתוך יומיים. התרגשנו מאוד לזכות, העבודה האינטנסיבית שלנו הביאה פירות, וזה מרגש במיוחד כי גם הצלחנו להתגבר על מחסום השפה".

מ"מ אחראי ההדרכה במרחב ירושלים של מד״א איציק גולדפרב, אמר כי "היום בעת קבלת הפרס הראשון, סיימנו פרק חשוב ומלא אתגרים, שמסמן התחלה של עבודה משותפת של מד״א עם המרכז האקדמי לב במיזמים נוספים. האירוע ריגש אותי מאוד. מקסים לראות צעירים שאפתנים ומוכשרים שמעזים ויוצרים, כשמטרת העל היא כמובן הצלת חיים".

בפרויקטים נוספים, פיתחו הסטודנטים פתרונות לסיוע לחיילים קרביים לאחר השירות הצבאי אשר מרגישים רמות לחץ גבוהות במיוחד וצריכים לווסת באופן מודע את הלחץ ולהעלות את המודעות העצמית שלהם לכך בטרם יגיעו לנקודות של מצוקה ומשבר. אתגר נוסף שאיתו התמודדו הסטודנטים הוא לייצר מימד עומק בתמונות עבור אנשים עיוורים. גם כאשר הם מסוגלים להבין חומר גפרי על מסך הם מתקשים בהבנה של תמונת עומק. באתגר אחר קידמו הסטודנטים את האפשרות לזהות תאונות דרכים בזמן אמת כדי לסייע לרשויות לתת מענה בזמן חירום, ובאתגר נוסף פעלו הסטודנטים לפתח מערכת ניתוח תזוזה עבור אנשים עם מוגבלות אשר רוצים לשחק במשחקי מחשב וקונסולות משחק או שעוברים טיפולים רפואיים תוך שימוש בעזרים אלו, אך תוך כדי הפעילות יש גם תנועות לא רצוניות שצריך לסנן עבור בקר המשחק ולסווג בין תנועה רצונית ללא רצונית ולאפשר חווית משחק טובה יותר למשתמשים.

אתגר נוסף שאותו הציבה Synamedia (לשעבר, סיסקו) היא פיתוח פתרון ליהודים שומרי תורה ומצוות כך שבכל יום שישי וערב חג מכשירי החשמל בבית, כגון מקרר, מזגן, חיישנים, מעלית שבת ועוד, יידעו לעבור למצב שבת ובמוצאי שבת לבטל את מצב שבת ולחזור לפעילות רגילה. השימוש בטכנולוגיה רק הולך וגדל וככל שיש בבית יותר מכשירים חכמים, כך ההתעסקות בפעולות אלו בכל שבוע מחדש גדלה וחוזרת על עצמה. מטרת הסטודנטים הייתה לפתח מערכת שתדע את זמני כניסת השבת והחג, לדעת האם בעל המכשיר מקפיד על זמני רבנו תם, האם יש יומיים חג או האם נמצאים כעת בחו"ל ועוד, תוך יצירת אינטגרציה עם מכשירים שונים שיעבדו בצורה הלכתית כשרה מבלי לכוון את המוצרים בכל ערב שבת מחדש.

לכתבה שהתפרסמה ב"מעריב"

לכתבה שהתפרסמה באתר "ערוץ 7"

 לכתבה שהתפרסמה באתר "סרוגים"