פרשת בחוקותי, תשע"ה

פרשת בחוקותי, תשע"ה

זרימה שוטפת  / דוד בן יוסף

ביום שישי ערש"ק בחוקותי אנו מגיעים ליום מ"א בעומר. יום זה  נחשב למיוחד שבימי הספירה עבור רבים וטובים משום שמידתו יסוד שביסוד.  חסידים ואנשי מעשה נוהגים לתת ליום זה משמעות של תיקון קלקולי יצר ההשחתה המינית.

 

הפעם קשה לי במיוחד בסיקור של ספר השבוע כמו גם בתיאורו של מחברו, וזאת משום שהספר והסופר הינם בהגדרה "נון קונפרמיסטים" - לא משתייכים לאף אחד אך נוגעים בכל אחד. ויש בעצם התיאור של הסופר והסיפור ניסיון לרבע את המעגל, ובכל זאת אנסה בעזרת נתונים "יבשים" לתת רקע לסופר ולספר.

 

דוד בן-יוסף :

  • נולד במאה שערים בשנת תרצ"ג בשם דוד שפיצר
  • למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה
  • לחם במלחמת ששת הימים במהלכה ניצל ממוות בטוח לאחר  שהותקף בידי טנק מצרי
  • שינה את שמו לבן-יוסף בהשראת סיפר הגבורה של שלמה בן יוסף איש המחתרת האגדי
  • החליף כשלושים מקומות מגורים בימי חייו  - והיד עוד נטויה
  • החל ללמד אנגלית ופיתח שיטת הוראה ייחודית בדגש על חדווה ויצירה
  • מתעמת תמידי עם מערכת החינוך הקונבנציונלית
  • מתעמת תמידי עם שיטות הריפוי הקונבנציונליות
  • ריפא עצמו ממחלת הסרטן באמצעות שיטה אוטודידקטית של אהבה ושמחה
  • חיבר 10 ספרים
  • חי כיום בקריית ארבע
  •  

גם הספר, שכאמור הוא אחד ממניין ספריו כתוב  באופן בלתי ערוך. יש בו אין סוף העמקות ותובנות, יש בו כתיבת יד וכתיבה מוקלדת, יש בו קטעי עיתונות מידיעות אחרונות, מעיתון נקודה,  משיחת השבוע של חב"ד וכו' וכו'. בקיצור ספר שעושה שמח בעיניים ובלב.

 

הספר הוא בעצם תיאור של מפגש אמיתי של הסופר עם אדם (שכן) בשם יעקב פרג. יעקב קיים דיאלוג צפוף עם המחבר במטרה להיגאל ממידת הכעס והקפדנות. במהלך היכרותם עבר יעקב עם משפחתו ליישוב הר ברכה ושם באחד מסיוריו נרצח על ידי רועה ערבי במבואות שכם.

 

 

 

 המחבר מתמודד התמודדות אינטלקטואלית  ונפשית גם יחד עם מותו של ידידו הטוב תוך הבנת דמותו של יוסף והקשר ההדוק שלה לעיר שכם.

 

במהלך הספר נפתח בפנינו חלון המאפשר  לנו לחוש ולנגוע בדמויות של יעקב ויוסף, יהודה לוי ושמעון ושאר האחים. אין כאן חיפוש אשמים אך מנגד אין כאן אפילו צל צילו של טיוח.  פרשנותה של מכירת יוסף והשלכותיה  מוסברות במגמות אלוקיות לגלגולה של הגאולה.

 

המחבר באופן הדרגתי נחשף לכוח הגואל של יוסף, כוח הפריצה הפורץ חסימות ופחדים, כוח המגשים חלומות בעזרת אנרגיות חיוביות של אהבה ושמחה (אש)

 

בספר יש יכולת ריפוי והרפיה שקיקה ורוויה ומטעין את הקורא  באנרגיות חדשות ומרעננות.

 

לסיום, אביא קטע קטן בו המחבר מגלה כי יש קשר נשמות בין יוסף לרשב"י. וכך הם דבריו "נולדתי בח"י באייר , ל"ג בעומר ויום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי. טבעי שתמיד הייתי סקרן לדעת מי זה הרבי הזה. למדתי שרבי שמעון בו יוחאי  היה  מסוד נשמת יוסף הצדיק. למדתי שרבי שמעון היה מרפא על ידי גלי צהל  את מה שאחרים החליטו להחליא על ידי גלי זעם. למדתי שרבי שמעון היה כל כולו התלהבות של שמחה בית יוסף להבה.  למדתי שרבי שמעון בר יוחאי היה מתבונן בעולם בעין טובה והיה מלמד זכות על כל אדם  ודבר. למדתי שרבי שמעון חי מתוך שמחה וגם מת מתוך שמחה. תלמידיו העידו שפניו היו צוחקות בשעה שהשיב את נשמתו  לבורא. ולמדתי לאהוב  את הדמות הזאת ולהשתוקק ללמוד ממנה." (זרימה שוטפת עמ'  101)

 

שבת שלום ומבורך 

ציטוט השבוע:

בית בלי ספרים הוא כמו חדר ללא חלונות"   (פרנסיס בייקון)

 

תפקידו של חלון הוא להכניס אור וזה נעשה גם כשהחלון סגור. שימוש  נוסף שיש לחלון הוא הכנסת אוויר צלול לחדר ודילול האוויר המחניק.  זה קיים רק אם האדם אכן פותח לרווחה את חלונות ביתו.  כמו החלון הסגור שבעצם הימצאותו הוא מאיר את הבית כך עמודת ספרים הנמצאת בסלון הבית מעידה כי בעלי הבית נושאים בלבם מקום יקר עבור אוצרות הרוח. אך מעלה גדולה ממנה היא פתיחת הספרים המאווררים ומרעננים כל מחנק ומזרימים חמצן נקי לנפש ולנשמה.

עיון בספרים נוספים