פרשת שופטים, תשע"ו

 

פרשת שופטים, תשע"ו

עץ השדה – בדיני בל-תשחית, קציצת אילנות, וביזוי אוכלין /יצחק אליהו שטסמן

פרשתנו נחתמת בציווי השחתה בעת עשיית מצור. הציווי נאמר על השחתת עצי מאכל אך בפרשנות חז"ל לדורותיה הורחב האיסור למכלול עצום של דברים מעולם הדומם והחי.

הספר שלפנינו דן בכל האופנים ההלכתיים והמסתעף מהם העוסקים באיסור בל תשחית.

אין ביכולתי לפרט אחת לאחת ספר הלכתי המכיל כמעט 300 עמודים, אך ברצוני לדלות מסֵפֶר זה את העקרונות ההלכתיים שמהם מתרחב האיסור למציאויות משתנות.

העקרונות הם:

  • אין מעבירין על האוכלין.
  • ביזוי אוכלין.
  • ביזוי משקין.
  • השחתה לצורך.
  • השחתה בחבלת עצמו.
  • שריפה ועקירה של כלאיים.
  • מחיקת שם ה'
  • שריפת חמץ.
  • תרומות ומעשרות – שריפתן וקבורתן.
  • התורה חסה על ממונם של ישראל.
  • לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם.

 

 

 

בפירוט ההלכתי יש הרבה התייחסויות מעניינות המופיעות בספר. לא אזכיר אלא את המסקרנות שבהן.

  • בליעת מאכל שהכניס לפיו ללא ברכה למניעת הפסד.
  • הדלקת נרות מתכלים לשם נוי ואווירה נינוחה.
  • השארת אור וחשמל דלוקים.
  • שבירת כוס או צלחת באירוסין או בחופה.
  • שריפת בגדים יקרים בהילולת ל"ג בעומר.
  • שריפת חמץ קודם זמן איסורו.
  • השחתה בריבוי תכריכי המת.
  • השחתה בקריעת בגדי האבלים.
  • כינוי מאכל בדיבור לא מכובד.
  • הבדלה – שפיכת היין, שיעור השפיכה, אופן השפיכה, יין שביעית.
  • דבק – עשייתו מקמח וממים.
  • שפיכת יין מכוס ההגדה של פסח.
  • השמדת עודפי ייצור בפירות וירקות.
  • שפיכת משקין קרים או חמים שהיו בשכנות למת.
  • גדר איסור השחתה ביחס למלך פורץ לו גדר.

 

הספר כולל תמצית ההלכה, מחולק לסימנים ולסעיפים ומסביבו מקור ושורש הדינים באריכות ובמשא-ובמתן.  בסוף הספר מפתח מקורות ומפתח נושאים מפורט.

 

קריאה מחכימה ומהנה. 

 

 

ציטוט השבוע:

"לעולם לא אשתוקק לשוחח עם אדם שכתב יותר ממה שקרא"  (סמואל ג'ונסון)

ג'ונסון הבורר את מילותיו בפתגם מדהים זה, מנסה בדרכו להבהיר לנו כי כתיבה לכשלעצמה אינה מטרה.  כתיבה המונעת מדחף של פרסום וכבוד, מאמביציה של כסף וממון, מוטב שלא תיכתב. שכן, כתיבה נכונה צריכה להיות בנויה נדבך אחד נדבך, שלב אחר שלב, דבר הדורש חכמה ואינטליגנציה, חתירה לאמת ולטוב ורצון כן להתחנך תחילה למען עולם טוב יותר ומועיל יותר.

בדרכו בז ג'ונסון לכתבים ולכותבים פופוליסטיים ושטחיים ששיחה עמם, גם אם תארך שעה או שעתיים, לא תלמד אותנו אף לא דבר אחד המקדם את עולמנו הפנימי והמוסרי.

בפעם הבאה שתנסה להבין מאמר מלומד גם אם החתום עליו הינו ד"ר או למעלה מכך, פתח תחילה את ספר תהילים, קרא מזמור אחד או שניים ממי שידע יותר טוב מכולנו לבטא בשפתיו את אשר בלבו ועל מר גורלו.  אז אולי יש קצה-קצהו של סיכוי שתבחין מאיזה מניע כתב הכותב שלפניך את אשר כתב.