פרשת עקב, תשע"ו

פרשת עקב, תשע"ו

גיור וזהות יהודית – עיון ביסודות ההלכה  /  צבי זוהר, אברהם שגיא 

 

הספר דן בשלושת מרכיבי הגיור שהם מילה, טבילה וקבלת מצוות. לטענתו של המחבר המרכיב של קבלת מצוות קיבל משמעויות משתנות לאורך התקופות.  בעוד השתיים הראשונות  - מילה וטבילה - הן פעולות אקטיביות, החלק השלישי  יש בו יש בו מרכיב של תודעה והסכמה שבלב. 

 

הספר שנכנס לפרטי פרטים של ההלכה על כל המורכבות שבדבר רוצה לטעון כי ישנן שלוש שיטות כלליות  הדנות ברמת החיוב של בית הדין לדעת ולחקור את מניעי הגיור. הדעה המחמירה מחייבת את בית הדין להגיע לחקר כוונותיו של הגֵר ולהגיע לרמת שכנוע  שהינן ללא רקע שלילי . 

 

לדעה אחרת, אדם שכבר התגייר  אין לדחותו בדיעבד גם אם מניעיו שלילים (כמו איש המתגייר  לשם אישה, גרי אריות וגרי מרדכי ואסתר). 

 

גישה שלישית המקלה ביותר אצל חז"ל, סוברת שלכתחילה אין מניעי הגר רלוונטיים לשאלת גיורו. לאמור: ניתן גם לכתחילה לקבל אדם המצהיר בפה מלא, שרצונו להתגייר נובע ממניעים שאינם לשם שמיים. כך נהגו הלל ור' חייא.

 

השאלה הנשאלת היא, האם אנו צריכים לזהות ולתהות על קנקנו של זה הבא להתגייר גם כאשר לא ידוע מניע זר גלוי, או שמספיק היעדר מניעים שליליים גלויים ואין צורך להרבות חקר . לפי הראב"ן אכן בהיעדר מניעים שליליים גלויים  אין צורך לחשוף את מניעיו. מנגד ניצב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה, הסובר כי על בית הדין חובה לחקור אחר מניעי המתגייר. לפי הרי"ף  המֵקל מתוך השלושה, המניעים אינם פרמטר כלל. גם כאשר ידוע על מניע שלילי עלינו להתעלם ולאפשר לו להתגייר. 

 

כנראה למן המאה ה–17 אימצו  הפוסקים את העמדה לפיה אין למניעי הגר השלכה על תוקף הגיור  אך כן יש לה השלכה על נכונותו של בית הדין להתחיל בהליך גיור שכזה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 בעת החדשה כאשר בתי הדין פועלים במצב של בדיעבד אל מול נחשול של מבקשי גיור יכולים הם להטות כלפי  כח דהיתרא ולהקל באופן משמעותי באופני הגיור. לדוגמא פוסק הרב שלמה קלוגר שכיום שיפוטה של הגויה הבאה להתגייר מפני בעלה הישראלי אינו מבוסס על הערכה ישירה של שיקוליה אלא על ניתוח החלטתו והחלטותיו של בן זוגה היהודי. היינו: מכיוון שלפניניו ניצבת האפשרות של השתמדות הזוג תוך ויתור הצד היהודי על יהדותו, ואפשרות זו נידחת בעצם היותם ניצבים מול בית הדין על מנת להתגייר הרי עולה מכך שבחירתה של האישה ביהדות היא לשם שמיים, ובנוסף הדבר מצביע על קשר רופף עם אמונתה הנוכרית. 

 

 

יש בפסיקתו של הרב קלוגר פרשנות מחודשת ל"לשם שמים". יתירה מכך, לדעתו, בימינו כאשר התרבות והמדיה הנוכרית שולטת, כאשר אדם בוחר או מצהיר שהוא בוחר להצטרף לקולקטיב היהודי על פני השתייכות אחרת ומוכּרת, יש כאן בחירה להתבדלות  מהמוכּר וכניסה להשתייכות אחרת. יש פוסקים שהולכים צעד נוסף וסברו שאם בני הזוג (היהודי והגויה)  חיים ביחד זמן רב ועכשיו הם באים להתחיל תהליך גיור , יש להניח שהם עברו את השלב של המתגיירת לשם איש ולשם אישה. שהרי בעצם הם מנהלים אורח חיים זוגי ובהתנהלות שוטפת יכלו להמשיך במתכונת זו עד סוף חייהם והואיל ובאה האישה להתגייר אין גילוי מילתה גדול מזה שהיא מעוניינת לרכוש מושגים יהודיים ולהפנים את היותה משויכת ליהדות.

 

על כך ועל עוד הרבה בירורים והעמקות המפשרות והמעניקות מעט חופש הלכתי בתחום הגיור יש להעמיק חקר בספר זה.

 

שבת שלום ומבורך

 

 

 

 

 

 

 

ציטוט השבוע

"יש לחשוש מארבעה עיתונים עוינים יותר מאלף רימונים".  (נפוליאון בונפרטה)

 

תובנה מעניינת של גדול המצביאים, המדברת על כוחה של המילה. אלף רימונים המתפוצצים בזירת הקרב ימיתו אולי אלפי איש ויגרמו לאומה שלמה עגמומיות ודכדוך,  אך לא יצליחו להפיל מכיסאו  את המציע הנכשל ואף לא למנוע את הקרב הבא.  אך עיתון עוין, זה החוקר ויורד לפרטי פרטים שם נחשפים בדרך כלל כל הסיאובים ומתבררות כל השחיתויות, יכול בנקל לגרום לירידתו ולרמיסת כל תהילתו ולמפעל חייו של המנהיג  ולעיתים אף להסתלקותו.

עיון בספרים נוספים