פרשת חוקת, תשע"ה

 
פרשת חוקת , תשע"ה

גנזי הקודש - הלכות גניזה וכבוד ספרים  /

הרב יחזקאל פיינהנדלר

רבים אינם יודעים אך ערש"ק חוקת נקבע על ידי חכמי צרפת כיום צום על ספרי קודש שנשרפו במהלך הדורות. העיתוי לקביעת תאריך זה דווקא, נעוץ במעשה אימתני שבו נשרפו כ-24 קרונות מלאים ספרי תלמוד הלכות ואגדות בצרפת. הרבנים שחיו באותה עת (5004 לפ"ק) עשו שאלת חלום אם הגזירה נחתמה מלמעלה והשיבו בזו הלשון – "ודא גזירת אורייתא" – וזו חוקת התורה. בשל סמיכות האירוע לפרשת חוקת ובשל סגנון התשובה הוחלט על יום צום כללי שקיבלו עליהם בפועל רק חסידים ואנשי מעשה.

 

הספר שלפנינו שיצא בהוצאת הגניזה הכללית (אתר האינטרנט שלהם משובח)  מאיר באופן ברור ובהיר את כל ההתייחסויות  האפשריות להלכות גניזה וכבוד ספרים.

  • דרגות בקדושה
  • כבוד הספרים
  • קדושת וגניזת חפצי קדושה ותשמישי קדושה
  • קדושת שם ה' וגניזתו
  • קדושת וגניזת פסוקים וחלקיהם
  • גניזת דברי תורה שיצאו בפורמטים שונים (לוחות שנה – וכו')
  • הלכות קבורת גניזה

 

 

בסוף הספר ישנן הערות מגדולי הדור, חלקם בדרך השאלה העיון וההעמקה וחלקן בדרך השאלה והתשובה (באופן מקוצר). כמו כן קיים לוח גניזה המונה אלפי פריטים ופוסק אם טעון או לא טעון גניזה. בין כל פרק ופרק מעשרים פרקיו של הספר ישנה מובאה העוסקת בנושא כבוד הספרים ומעלת גניזתם.

 

אם יורשה לי, כמי שעוסק שנים רבות בתחום הספרים, רכישתם, שינויים, חיזוקם, וכן בהרחקתם, הספר חידש לי עשרות הלכות שדשתי בעקביי, הלכות שעולות במהלך העבודה אך מעולם לא נשאלו אל מול פוסק ומורה הוראה.

 

לא אגזים אם אסכם כי גם מי שאינו מקבל עליו את הצום שהוזכר בפתיחת הדברים, אם ובמידה שיעבור על הספר באופן עמקני ויפנים את הליכותיו ייחשב לו כאילו צם, שכן עוצמת התיקון  שספר זה על מקורותיו ההלכתיים והמחשבתיים יכול לעשות הוא דרמתי, דווקא היום שהיחס אל הספר והאות הקדושה כה נשחקו.

 

שבת שלום ומבורך

 

ציטוט השבוע:

"דע לך שכל הקלקולים באים משימוש קלוקל במילים. המחשבה צריכה מילים בשביל לצאת לעולם, למרות שהשפה והמילים נתפסות כאוויר לנשימה, כל המפעל העצום של האדם יוצא וחוזר למילים, הכל תלוי במי שעושה ואיזה שימוש במילים"  (מאיר אריאל)

 

החטא הקדמון (חטא אדם הראשון), חטא העגל כמו גם חטא המרגלים, היו חטאים שהנפשות הפועלות בהם שימשו שימוש לא מדויק בלשון ובסגנון. קצרה היריעה לפתח כאן קביעה זו אך המתבונן  בשלושת האירועים התנ"כיים הללו יסכים לזאת בנקל. הדיבור הוא פעולה המקשרת בין הגוף למחשבה. זוהי פעולה פיסית גופנית אך היא מבהירה ונותנת שיקוף למחשבה ולחשיבה.

 

בשל כך מוסברת אפוא תופעת הגמגום של משה, שכן גמגום נגרם מריבוי מחשבות שאינן ניתנות להיאמר ולהתבאר  אל מול הקצב האיטי של הדיבור. "המפעל העצום" עליו מדבר מאיר אריאל ז"ל העלול ליפול ולקום בעזרת המילים מוכר למחבר היטב (עיין ויקיפדיה) אך מלמד אותנו מבעל ניסיון כי יש ערך חיובי או שלילי  לכל מילה ומילה שתיאמר על ידינו במהלך חיינו.

 

בפעם הבאה שהסוללה של האנדרואיד תיגמר אל תמהר למלאה. במקום זאת הטען עצמך במחשבה מחודשת על נחיצותם של השיחות שעשית היום ועד כמה יכולת לחסוך מעצמך אי נעימויות  ומבוכות בשל שיחות וניסוחים בלתי הולמים.

עיון בספרים נוספים