פרשת קורח, תשע"ה

פרשת קורח, תשע"ה

אמירת שלום כהלכתה / ישראל יעקב וידבסקי

פרשתנו המדברת על המחלוקת בין קרח למשה אינה מספרת מה התיקון לחטא המחלוקת,  אך חז"ל כבר הרבו באין סוף אמרות בגודל  חשיבות השלום. 

 

ספרנו הפעם עוסק בדיני אמירת שלום בהלכה ובאגדה. 

 

הספר בתחילתו עוסק בגודל מעלת  אמירת השלום. יש באמירת שלום יחס מכבד ומעודד.  אך מעבר לכך יש באמירת שלום אמירה של דאגה לטובת חברך  ופתיחת לב להרגיש במצוקתו. מובאים כאן עשרות  סיפורים ומעשיות מגדולי הדורות שאמירת שלום לבבית תוך הארת פנים גם לאנשים שאינם "מן היישוב" חוללה שינוי  פנימי באלו שדרשו בשלומם.

 

מרגשים במיוחד הסיפורים על החפץ חיים ור' אריה לוין (בעמודים  53-47).

 

 

 

חלקו השני של הספר עוסק בצד ההלכתי של אמירת השלום. בפתיחה לחלק זה מובאות מקורות לשאילת שלום מהתורה מהנביאים ומדברי סופרים. לאחר מכן מובאות ההלכות:

  • חלוקה בין חיוב הקדמת שלום לשאילת שלום.
  • למי אין שואלים: שונא, רשע, נכרי, אשה, רבו, אבֵל וכו'
  • דיני הזכרת השלום: מקום נקי, בגילוי ראש,
  • אופני השאילה: ברכת שלום, משיב שלום,  הבא מן הדרך, הפוגש T, רבו, הנפטר מחברו.
  • הזמנים שאין שואלים בשלום: לפני התפילה, באמצעה, בלילה, בשבת אחר מנחה, בעת צרה, ט' באב. 

ויהי רצון שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם.

שבת שלום ומבורך וקריאה נעימה

 

ציטוט השבוע:

"כדי להבין עַם, מן הראוי להקשיב לדרך שבה הוא מספר את סיפוריו".

 (הרב יונתן זקס –  מתוך הגדה של פסח – פסח על שום מה?!)

 

בספרות האנושית יש סיפורים מסוגים רבים. יש סיפורים  - אנו מכירים אותם מילדותנו - המסתיימים במילים "והם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה". את אלו אנו מכנים אגדות, דמיונות, מיתוסים. תמיד האושר יבוא אחרי שהקללה הוסרה, המכשפה מנוצחת והדרקון חוסל. בקיצור הקונפליקט נפתר. ליהדות אין סיפורים כאלה כי היא אינה מאמינה במיתוסים. בנראטיב היהודי המאבק ברע אינו מסתיים לעולם. ודווקא בשל כך יש משמעות  של תיקון מתמשך ואין סופי. בפעם הבאה שמישהו ישאל אותך: "הי! הכל טוב?" תענה  בחצי חיוך  "אם הכל יהיה  טוב, נאלץ לסגור את הבסטה, ולפנות את מקומנו לעם אחר שיעלה על במת ההיסטוריה".  אנו כאן ונהיה כאן  לנצח לשפר ולהשתפר.

עיון בספרים נוספים