פרשת במדבר תשע"ה

פרשת במדבר, תשע"ה

 מדבר ורועה במורשת ישראל /נגה הראובני​

נגה נולד בטו בשבט תרפ"ד ונפטר בתשס"ח בהיותו בן 84 . כבן לשני חוקרי בוטניקה בעלי שם עולמי אשר הקימו בהר הצופים מוזיאון לצמחי המקרא, היה אך טבעי שבנם ילך בדרכם האקדמית והחינוכית. אחרי שנות שרות ארוכות בצה"ל נרתם להקמת נאות קדומים , שמורה הפרוסה על פני 2500 דונם ביער בן שמן המחייה ומדגימה את הצומח המקראי והארץ ישראלי ומתחקה אחרי  המפעל החקלאי מתקופת המקרא עד המשנה. על מפעלו זה זכה והוענק לו פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה , אשר "בעקשנותו הבלתי נלאית , במשך עשרות שנים, הצליח להביא רעיון רב ערך לכלל הגשמה. הוא השכיל לגייס את תעצומות הנפש ואת המשאבים הדרושים להקים מפעל לימודי המטביע את רישומו על פני חיינו ומחנך ציבור גדול, בעיקר בני נוער לאהבת הארץ ולהבנת מרכזיותה בחי העם היהודי"

הספר הכתוב באופן קל לקריאה מביא את סוד קיסמו של המדבר ומשמעותו בחיינו, הספר מתמקד בעיקר בדוד וירמיהו שתי דמויות מרתקות שחיות בספר המדבר ועולמם האסוציאטיבי לקוח מחיי המדבר. ומהתנהלות תושביו. יש כאן ניסיון להקשיב לדממה המדברית בה מסתובב הרועה הבודד אל מול מפעל החקלאי הטובעני הדורסני המצריך משאבים קרקעיים מטאורולוגים וטכנולוגים רבים. 

ישנו כאן ניסיון להתחקות אחרי מקורות מדרשיים והלכתיים ולהסיק מהם מה הוא היחס של חז"ל לעיסוק הרועה.

מבין אלפי המקורות בהם דן המחבר , תפס אותי  דיון מעניין על פסוק שבמרכזו דימוי "הערער" שנכפל במקור התנכ"י, הפעם הראשונה אצל דוד בתהילים "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו... פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם ". (תהילים קב). 

 

האזכור השני בירמיהו "ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן ה' יסור לבו והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב, ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. (ירמיהו יז)

 בשני הפסוקים משול האדם המתפלל  לערער , מה הוא אותו ערער? הספר מעלה את ההשערה  כי זה הוא עץ הקרואי תפוח סדום – פתילת במדבר הגדולה, עץ זה על פי  המסורת הבדואית המקומית קולל בהפיכת סדום  ולפיכך שמו הערבי הוא לימון – מסכוט, - הלימון המקולל, פריו גדול ומושך את העין בתפיחותו וברעננותו, אך בפתחך אותו מה רבה אכזבתך  בראותך אותו מלא בסיסים ובאוויר סרוח,

אצל דוד דימוי הערער הוא תיאורו של האדם העומד לא בטוח בעצמו שפל ואינו מחזיק טובה לעצמו, וממצבו העלוב הוא פונה אל אלוקיו בשיא הלהט והתקווה והקב"ה נענה לבקשותיו. ואילו לפי הדימוי של ירמיהו הנביא רואה את הערער כדימוי לאדם שעבודת האלוקים שלו אינה עושה פירות, היא נראית טוב אך מאחוריה אין אמונה אומן בריבונו של עולם אלא ביטחון במישהו אחר שיגיש לו עזרה.

הספר מלא בתמונות נוף לא רגילות ומשובבות עין , יש בו מחקר לשוני וגאוגרפי אך בראש ובראשונה ניסיון לחקור את המקרא ברוח ישראל סבא ולאור פרשנותם של חז"ל.                                                ספר נהדר - תהנו 

ציטוט השבוע:

"הספר הוא רע, המפתח את כישרונותיך , הוא נר בחושך ותענוג בגלמודך , הוא נותן ואינו לוקח"

(ר' משה אבן גבירול)

הספר הוא חבר (רע), חבר אמיתי זה מי שמכיר אותך בפרטיך הקטנים ויודע כיצד לנהוג בסיטואציות משתנות בחייך,  לפי זה ניגש אל הציטוט:

"מפתח את כישרונותיך"- מזהה שיש בך כישרונות יודי כיצד לפתח ולבסס אותם.

"נר בחושך" – יודע לזהות מתי את במערה נושם אויר מחניק ומצחין ומראה לך את הדרך הקרובה ביותר אל  האוויר הפתוח.

"תענוג בגלומדך" – ומנגד – מטיב לזהות  מתי ההתכנסות שלך בתוך עצמך  היא שלב בהתפתחותך ולא יעיץ בך לצאת משם טרם הבשלת, יתרה מכך, לא יקח באופן אישי את התרחקותך ממנו

"נותן ואינו לוקח" – זה הוא למעשה הסיכום המכיל בתוכו את כל הפרמטרים הנותנים לך הרגשת בטחון שזכית בחברות אמת