פרשת ויחי, תשע"ו

פרשת ויחי, תשע"ו

היבטי בריאות וזקנה בפירוש כלי יקר לתורה  / ד"ר אפרים יאול

פרשתנו חותמת את ספר בראשית ספרם וסיפורם של אבותינו. המתח התמידי כמו גם הדאגה של האבות ביחס לצאצאים שזורה בפרשיות הספר ​כולו. שיאו של המתח מתגלה תמיד לעת הזדקנותו של האב והסב עת הוא רוצה לברך ולהעביר את המושכות לאחד מבניו. המחבר, רופא במקצועו,  מאיר באור חדש ומרענן את פירושו של בעל הכלי יקר. הארת דברי הכלי יקר מההיבטים  הרפואיים כפי שעושה ד"ר יאול בספר ממחישה לקורא פעם אחר פעם את עומק ורוחב ידיעתם של חכמים ומעצימה את חכמת חז"ל.

בשל אורכו של הספר בחרתי להתייחס לפרשיות ספר בראשית  בלבד,תוך עריכת טבלה המעמידה את דברי הכלי יקר ואת התובנות הרפואיות הנלמדות בספר.

המקור המקראי

פרשנות הכלי יקר

היבטים בריאותיים ואטיים

 

.

 

בזעת אפיך תאכל לחם

יש סמך מכאן לדברי הרופאים האומרים שקודם כל אכילה צריך האדם לעסוק באיזו מלאכה המחממת את בעליה כי זה עוזר על העיכול

יש קשר בין מלאכה ופעילות גופנית השורפת קלוריות לבין אכילת פחמימות לאחר מאמץ

ותמות שרה בקריית ארבע היא חברון

ארבעה שמות לחברון כנגד ארבעת אופני המוות,     ממרא – כנגד המת בחטאו לשון מורא כמו זקן ממרא

אשכול – כנגד המת בעוון שאחרים שכולים ממנו

קריית  ארבע – מיתה טבעית בה מתפזרים 4 יסודות גופו

חברון – לשון חיבור שכל יסודות גופו מחוברים רק כשמת מיתת נשיקה

ניתן לתרגם את סוגי המיתה לימינו אנו:

ממרא- מיתה כתוצאה ממעשיו של אדם – אכילה מופרזת – אי ביצוע פעילות גופנית ושכלית

אשכול- מיתה ממעשי אחרים כגון תאונות פרוצדורות רפואיות מוטעות

קריית ארבע – מיתה טבעית תהליכי הזדקנות

חברון – אדם שמת מוות פתאומי בלתי צפוי

לספוד לשרה ולבכותה

והרי הבכי קודם להספד וכאן מוחלפת השיטה, כי בכל מת האבל הולך ומתמעט. אמנם צדקת זו בכל יום ויום הרגישו בהיעדר תורתה ומעשיה הטובים לכן הספד כאן  קדם לבכי המתעצם במשך הזמן

הבכי לאחר פטירה הוא חשוב, משחרר ומקל על תהליך האבל, אחרי הבכי יבוא הספד על מנת להקל על הפרידה עם זה שאיננו.

ואברהם זקן בא בימים

אישה טובה מוסיפה חיים לבעלה, בן טוב גם כן מוסיף חיים לאביו, לפיכך מאז לידת יצחק ועד פטירת שרה היו לו לאברהם 37 שנות רווחה וברכה ולא התווספה בו חולשה כמנהג הזקנים.

לגורמים חברתיים ונפשיים יש תפקיד חשוב בהגעה להזדקנות מוצלחת, תוספת חיות מתבטאת בגישה אופטימית לחיים

ויזרח לו השמש והוא צולע על ירכו

על ידי זריחת השמש באה לו הרפואה על המכה כנאמר "שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג,כ)

ידועה ההשפעה של גלי חום מלאכותיים על שרירים תפוסים, נוקשות פרקים, מתיחת גידים

וישראל אהב את יוסף מכל בניו.. כי בן זקונים הוא לו

בהיות יוסף עם אחיו עשה מעשה נערות כמותם ובהיותו אצל אביו הזקן היה עושה מעשה זיקנה, וידע להתנהג עם נערים ועם זקנים

ניתן ללמוד כי למרות פער הדורות יש לשוחח עם זקנים בכבוד באטיות ובסבלנות רבה

ולא זכר שר המשקים את יוסף , וישכחהו...

עבירה גוררת עבירה, בראשונה זכרו מכל מקום לא הזכירו לפני פרעה, וזה גרם לו שלבסוף שכחו לגמרי

2 תהליכי שכחה ומנגד 2 תהליכי זיכרון - טווח קצר טווח ארוך. תהליך הזיכרון הקרוב הוא של למידת מידע חדש. במחלת האלצהיימר הזיכרון הרחוק בלבד נשמר והקרוב אינו קיים

אל תרגזו בדרך..

כוונת הפסוק אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תתעו אך דברים שאינם צריכים עיון אלא שינון אינם מסיחים הדעת

הדרכים אינן ישרות ומכשולים רבים בדרך, יש להיות ערניים לא ליטול תרופות או לשתות משקה חריף ולא לשלוח מסרונים

אמותה הפעם

לפי שקודם זה ( לפני הודעת עוד יוסף חי..) חי חיי צער והיה חשוב כמת בחייו, אבל עכשיו שנאמר – ותחי רוח יעקב מעתה יהיה מעותד אל מיתה ורק פעם אחת ולא הרבה מיתות

אדם החי בצער עמוק מת פעמים רבות, יש לשמור על אופטימיות והרגלי חיים בריאים שדוחים ב-6 שנים את המגבלות והתלות לעומת קבוצת ביקורת

 

 

 

 

 

 

 

 

קריאה מהנה ומועילה.

ציטוט השבוע:

"ציטוט השבוע":

"בספרות, כמו באהבה, אנחנו מתפעלים ממה שבחרו האחרים".    (אנדרה מורואה)

נעשו אין ספור מחקרים להבין איזה תכנים מעסיקים ביותר את האנשים. התוצאות  שהעמיקו את חוסר הוודאות  של החוקרים הובילו למסקנה שאין מסקנה. וזאת משום שגם בתחום המידע הכל עניין של טרנדים. כשעורך דין היה בשיא כולם למדו משפטים, כשרואי חשבון היו בשיא כולם למדו חשבונאות וכן הלאה.

המקור השבוע מלמד כי רק מי שיש לו שורשים, מי שמקשיב לנטיותיו ובעצם טבעו אוהב חכמה הוא זה אשר ימצא את הדרך לחיות ולאהוב  בדרכו הייחודית. הדברים מזכירים לי את שירה של רחל שפירא – שיר של יום חולין המדבר על דרך  אותנטית ומאוד אישית לביטויה של הרוח והנשמה:

אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט

אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט

אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט

אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט .

עיון בספרים נוספים