פרשת ויגש, תשע"ו

פרשת ויגש, תשע"ו

הסכת ושמע - פירושים ועיונים על קריאת שמע – מאת יעקב פנחסי

עם נולד - המזבח בהר עיבל וראשית ישראל – מאת אדם זרטל

פרשתנו עוסקת בשיבת לב בנים על אבות ששיאה בפגישה הדרמתית שלוּ הייתה מבוימת הייתה זוכה ללא ספק בכמה פרסי אוסקר. בשיא - כאשר הבן שלשם הגשמת חלומותיו נתלש ממשפחתו והחמיץ תקופה ארוכה ללא דמות אבהית וסמכותית מחבקת ומייעצת מוטל על צווארו של אביו, בעוד האחים משפילים מבט מתבוננים בזוויות עיניהם באב הישיש הנשבר מול עיניהם  - דווקא אז יעקב האב הסב והמחנך מוצא כוחות להציב למשפחתו הענפה רף מוסרי וערכי מרשים: הוא קורא את קריאת שמע בדקדוקיה, נמצא ואינו נמצא בדרמה הכאובה כאילו אומר "מקבל אני על עצמי את הכל באהבה"

סִפרנו עוסק בפרשנות על קריאת שמע על שלוש פרשיותיה.  יש כאן התבוננות בפירוש המילים ומשמעותן, תוך העמקה בספרות המחשבה והמוסר. הספר שיש בו מובאות רבות מהראשונים ומהאחרונים מלמד אותנו כי קריאת שמע יש בה את כל עיקרי האמונה ולא סתם נחשבת בכל הדורות כבסיס ליהדות. 

ומכאן לספר נוסף.

עם סיומו של חג החנוכה אנו מנסים לשמר את מטעניו הרוחניים של  החג לתקופת החורף הארוכה. קשה לעבור ולהשאיר את החג מאחור בלא להזכיר את ספרו המדהים של החוקר והארכיאולוג אדם זרטל שמזוהה יותר מכל עם זיהויו של  המזבח בהר עיבל . המזבח כמו המנורה נושא את סמלו של החג. 

 אדם זרטל, איש קיבוץ עין שמר שנפצע קשה בצליחת התעלה אך לחם גם בשדה האקדמיה ולא חת מפני ההגמוניה של חקר המקרא, עשה את מחקרו הארכיאולוגי ב כ-3000 ק"מ מרובעים שהינם כשליש משטח יהודה ושומרון,

 

 

 


 

 

 

 וחפירותיו הזימו את התאוריות לפיהן המקרא נכתב בתקופה מאוחרת ומחבריו עשו שימוש אפולוגטי  פסול שנועד לחזק את מטרותיו.

 

הם טענו שהיות ולא נמצאו שרידי ארכיאולגיה המעידים על כיבושים מתקופת השופטים, הכיבוש והנחלה הינם המצאה של מחברי האוסף המקראי המאוחר והבלתי אמין. אדם זרטל שלא חת מפני איש זיהה מבנה באזור שכם שמורכב מאבנים שאינן מסותתות. בחפירות נמצאו אלפי ממצאים ביניהם עצמות בקר בעיקר בני שנה, כלים וכו' וללא אף סממן של עבודה זרה. עד היום נחשב זיהויו של זרטל כמכה אנושה לאנשי חקר המקרא שאינם יודעים כיצד לעכל את מחקריו. זרטל שנפטר לפני חודש ומחצה כתב מספר ספרים. המפורסם שבספריו הינו "עם נולד - ראשית ממלכת ישראל".

קריאה מלמדת מעניינת ומהנה.

שבת שלום

ציטוט השבוע

"ספרים אחדים משאירים אותנו חופשיים ואחדים הופכים אותנו לחופשיים".    (ראלף וולדו אמרסון)

יש כאן הבחנה בין ספרים שגורמים למחנק שעם סיומם אנו מנסים להתאושש מחוסר החמצן שהם מנעו בעדינו. ומנגד יש ספרים המצליחים להכניס בנו אופטימיות חסרת תקנה. ספרים מוצלחים הם אלה שמרחבים את גבולות החופש והדרור. ספר טוב מעודד אותנו לגשת שוב לעמדת הקטלוג הממוחשבת ולחפש ספרים נוספים שכתב המחבר

עיון בספרים נוספים