לקט הגהות משלים לפירוש רש"י על מסכת סנהדרין

Banner

לקט הגהות משלים לפירוש רש"י על מסכת סנהדרין
ראשי » לקט הגהות משלים לפירוש רש"י על מסכת סנהדרין

 

 

דומה, שטעויות הסופר בפירוש רש"י למסכת סנהדרין שכיחות יותר מאשר בפירושו לשאר הש"ס. והיה נראה לתלות את הדבר ביד מכוונת – אם במודעות אדם ואם בהשגחה עליונה – מתוך מגמה לשמר את הספר כ"ספר שאינו מוגה" באופן הבולט לעין הלומד, למען ישכיל שיש במסכת זו חסרונות בש"ס ובפרש"י מאימת הצנזורה. בשנים האחרונות נעשו צעדים כבירים להחזיר עטרה ליושנה, ועל כולנה – מלאכת הריטוש והתיקון בגוף פירש"י שנעשה ע"י הוצאת "עוז והדר", ובצידו קובץ "הגהות וציונים" שהדפיסו שם. עם זה, יש עדיין מקום לתוספת על מלאכתם. יש מקומות שלא ציינו לגרסת הדפוס הראשון (ככה"נ נדפס בברקו בשנת רנ"ח) מאחר שסברו שהגרסה המאוחרת עדיפה, אך יש מקום לומר אחרת. כמוכן, הם לא נזקקו לכתב יד מדריד – האקדמיה להיסטוריה 3, אשר מספר הסרט ממנו במכון לתצלומי כתבי יד הוא 7368. כתב יד זה יש בו לעיתים שינויים מנוסח פירש"י שלפנינו. על פי רוב זהו שינוי סגנוני גרידא, אך פעמים שיש גם שינויים מהותיים. יש לשער שכתב יד זה עוד ייחקר על ידי טובים ומבינים, כדי לקבוע אם הוא משקף מהדורה אחרת של פירש"י, או שההבדלים נובעים מהגהות של תלמידי חכמים שהושקעו בגוף דברי רש"י. ראוי לציון, שכתב יד זה מוכיח בהרבה מקומות, שמגיהי רש"י הגדולים לאורך הדורות - המהרש"ל, הרש"ש ואחרים, אשר הגהותיהם הובאו בקובץ "הגהות וציונים" הנ"ל, והב"ח ותיקונים אחרים על הגליון – כיוונו בהגהותיהם אל המקור.

לקט ההגהות הקצרצר שנציג בפני לומדי הדף היומי, בע"ה ובלינ"ד ביום שלישי מדי שבוע, הוא סלקטיבי. הוא בוודאי שאינו מציג את כל שינויי הנוסח שיש בין כתב היד לנדפס. לכך יידרש ספר שלם. הלקט מביא רק את אותם מקומות חדשים, שהלומד את פירש"י יכול לחוש בנוסח שאינו מתוקן, והעיון בגרסאות הקדומות העלה נוסח שלעיני המלקט הוא זך יותר. ניתן, אם כן, לראות בלקט זה, השלמה למדור "הגהות וציונים" הנ"ל.

ליקט הרב אליעזר גלינסקי ר"מ בבית המדרש של המרכז האקדמי לב.

 

דף ב' - ח'     להורדה

דף ט' - ט"ו   להורדה

דף ט"ז - כ"ב  להורדה

דף כ"ג - כ"ט  להורדה

דף ל' - ל"ו     להורדה

דף ל"ז - מ"ג  להורדה

דף מ"ד - נ'  להורדה

דף נ"א - נ"ז  להורדה

דף נ"ח - ס"ד  להורדה

דף ס"ה - ע"א  להורדה

דף ע"ב - ע"ח  להורדה

 

[השלמה של הגהה מסתברת לגמרא לדף נז ע"ב בסוף העמוד, אשר לא צויינה ב"הגהות וציונים" של הוצאת עוז והדר:

"וסבר רבי מאיר כל ערוה שבית דין של ישראל ממיתין עליה בן נח מוזהר עליה [אין בי"ד של ישראל ממיתין עליה אין בן נח מוזהר עליה] והא תניא וכו'"(כן הוא בכמה כתבי יד של הש"ס, והושמט ככה"נ מפני הדומות)]

 
 
דף ע"ב ע"א

ד"ה אבל נטל לא – ואין זה (חייב) [חיוב] בתשלומין דפקדון בעלמא נינהו גביה.

ד"ה אבל לענין מקנא – והאי דכי נאנסו מחזיר דמים ולא מצי אמר ליה נאנסו (ומיפטר) משום דלא גרע גזלן וכו' (ליתא גם בכת"י, וגם בדפו"ר)

דף ע"ב ע"ב

ד"ה שני כתובין הבאין כאחד – אבל לא לחונקו [ו]להטביעו במים. (כת"י)

דף ע"ה ע"א

ד"ה (ויש בכללן) [יש בכלל] (כת"י. ולפי"ז הוא דיבור המתחיל. ועיין 'הגהות וציונים')

דף ע"ה ע"ב

ד"ה ועוד (לקראת סוף העמוד) – ולמאן דאמר (נמי) סקילה חמורה וכו' (כת"י. אך אפשר ליישב גם גירסא דידן)

דף ע"ו ע"א

ד"ה ואוקמיה אדינא – השתא איהי דלא עבדא (מידי) מיקטלא איהו מיפטר וכו' (כת"י)

דף ע"ו ע"ב

ד"ה ר' ישמעאל סבר חמותו לאחר מיתה בשריפה – אפי' אין מתקיימת אלא אחת מהן תשרף. (דהא) [הא] ודאי אאשתו לא קאמר קרא דתשרף. (כת"י. ועיין 'הגהות וציונים')

דף ע"ח ע"א

ד"ה והכל מודים בהורג את אדם טריפה – כגון (נקב) [ניקב] הוושט וכו' (כת"י)

ד"ה וגם בעליו יומת – כלו' כמיתת בעלים [בסנהדרין] כך מיתת השור. (כת"י, דפו"ר. המילה בסנהדרין פירושה ב"ד של כ"ג, ובטעות הוכנסה לסוגריים כאשר חידשו את הציון לדף במסכת)

דף ע"ח ע"ב

ד"ה אין אומד אחר אומד – (לחשב) [לחשוב] כיוצא מב"ד זכאי וכו' (כת"י)